15 וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְנִשְׁכַּ֤חַת צֹר֙ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה כִּימֵ֖י מֶ֣לֶךְ אֶחָ֑ד מִקֵּ֞ץ שִׁבְעִ֤ים שָׁנָה֙ יִהְיֶ֣ה לְצֹ֔ר כְּשִׁירַ֖ת הַזּוֹנָֽה׃
15 וְנִשְׁכַּחַת צֹר. לְפִי שֶׁמַּזְכִּירָהּ בִּלְשׁוֹן גְּנַאי, לְשׁוֹן ׳זוֹנָה׳, אָמַר ״וְנִשְׁכַּחַת״ כְּזוֹנָה שֶׁשְּׁכָחוּהָ אוֹהֲבֶיהָ, אַף הִיא תִּשָּׁכַח מֵאֵין סוֹחֲרִים וְתַגָּרִים פּוֹנִים אֵלֶיהָ, לְפִי שֶׁתִּהְיֶה חֲרֵבָה:
16 כִּימֵי מֶלֶךְ אֶחָד. יְמֵי דָוִד שִׁבְעִים שָׁנָה הָיוּ; וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ הַסִּימָן הַזֶּה הַנִּתָּן כָּאן:
17 יִהְיֶה לְצֹר זִכָּרוֹן מְעַט, שֶׁתִּתְנַעֵר מִשִּׁפְלוּתָהּ וְתַחֲזוֹר לְאוֹתָן שֶׁהָיוּ רְגִילִין אֶצְלָהּ, לַחֲזוֹר אֵלֶיהָ לָשׁוּב לְקַדְמוּתָהּ:
18 כְּשִׁירַת הַזּוֹנָה. שֶׁרוֹאָה שֶׁאֵין פּוֹנֶה אֵלֶיהָ, וְנוֹשֵׂאת קוֹל עָרֵב וְנָעִים בְּשִׁיר, אוּלַי תֶּעֱרַב עַל מְאַהֲבֶיהָ:
